משך ההפסקה כגודל הכריך: מה לוח השיעורים וההפסקות מספר על החינוך שלנו?

יש לי תחביב קצת מוזר - כשיש לי זמן פנוי ליד מחשב, אני אוהב לקרוא "לוחות שיעורים והפסקות" של בתי ספר אקראיים. לאורך השנים למדתי שאפשר להבין הרבה על התפיסות הפדגוגיות של בית הספר ועל היחס ל well being של מורים ותלמידים, פשוט מהסתכלות על אופן ארגון לוח השיעורים וההפסקות.

תלמידים אוכלים בהפסקת אוכל

חשוב להדגיש כי בית הספר פועל תמיד מתוך תפיסת עולם פדגוגית, רק שלעיתים היא איננה מודעת, לא מדוברת ולא מומשגת, היא פשוט מתרחשת.

על מה כדאי להסתכל בלוח השיעורים וההפסקות?

• האם מתקיים מפגש בוקר (בוקר טוב, שחרית וכו...) לכניסה ליום הלימודים? ומידה וכן, כמה זמן מוקדש למפגש?

• האם המפגש הוא יחידת זמן נפרדת או חלקו הראשון של השיעור הראשון?

• האם בין מפגש הבוקר לשיעור הראשון ישנה הפסקה (5-10 דקות) או ששעת סיום מפגש הבוקר ותחילת השיעור הראשון הם באותו הזמן?

• האם השיעורים לאורך היום כפולים (שני שיעורים של 45 דקות כל אחד) ולאחריהם הפסקה? או הפסקה אחרי כל שיעור של 45 דקות.

מה משך ההפסקות?

בחטיבות ובתיכוניים – האם יש הפסקה לארוחת צהריים לפני השעות השביעית עד העשירית?

אז מה עניין משך ההפסקה לגודל הכריך או קופסת הירקות? לא פעם ראיתי תלמידים ומורים במהלך יום הלימודים המוצאים עצמם בלחץ ובמרוץ מול השעון בשעת ההפסקה כאשר הם אוכלים כריך, שותים קפה/תה או אוכלים ירקות מקופסה אותה הביאו עמם. ומאז קבעתי לעצמי נוסחה: משך ההפסקה חייב להיות כזה שיאפשר לתלמידים ולמורים לאכול ולשתות בנחת ובנינוחות.

קשר הדוק קיים בין well being ללמידה: כאשר לומדים, הלמידה מצריכה משך זמן ארוך ופניות מספיקה להעמקה וחשיבה – לפחות שני שיעורים ברצף.

כאשר נמצאים בהפסקה, נדרש משך זמן ארוך מספיק למנוחה, לשתייה ואכילה בנינוחות וללא לחץ, לסיים בנחת את הכריך או קופסת הירקות.

מוזמנים ומוזמנות לבחון את בית ספרכם בהקשרים אלו.