מחשבות על מהותם של תהליכי שינוי בבית הספר

מערכת החינוך ובתי הספר בישראל ואולי לא רק בישראל סובלים מארבע מחלות חינוכיות מרכזיות: פדגוגיה מסורתית מיושנת המבוססת על מסירת ידע בסיסי באמצע הוראה פרונטלית לצרכי בחינה.

הימנעות מעיסוק רציני ומעמיק בשאלות ערכיות חשובות. פער תודעתי ורגשי בין עולם התלמיד למרחב בית הספר. מדידה והערכה המבוססת על הרעיון שאם נרבה לשקול את העגל, משקלו ייעלה.

יש לבצע שינוי ואף שינוי מקיף בליבת בית הספר: תהליכי ההוראה והלמידה, תהליכי הפיתוח המקצועי של צוות בית הספר וסדירויות ארגוניות של בית הספר.

ניתן לנהל שינוי על פי הרעיון של "תהום עוברים בקפיצה אחת" או על פי התפיסה של "רבולוציה בדרך של אבולוציה". אך בשניהם תהליך השינוי חייב להתחיל בכך שלמוביל או מובילי השינוי עמדה חינוכית מגובשת ומנומקת לכדי "נרטיב בית ספרי" פרופ' דוד גורדון הגדיר נרטיב בית ספרי כתשובה לשאלה - מהו הסיפור החינוכי שלך?

הסיפור החינוכי של בית הספר איננו החזון שלו. החזון הוא השבילים והדרכים הרבים בבית הספר, הנרטיב הינו הדרך הראשית אליה מובילים ולתוכה מתאחדים שבילי החזון. לכן חזון מנוסח במספר לא קטן של סעיפים ונרטיב במשפט אחד או שניים.

נרטיב כדרך ראשית מחייב את מובילי השינוי ואת הצוות החינוכי להחליט מה העיקר ומה פחות, במה נתמקד ובמה לא. בהערת סוגריים אומר כי הרעיון לפיו בית ספר צריך להחליט במה לא יעסוק עומד בסתירה משמעותית להלכי הרוח במשרד החינוך ובציבור לדידם בתי הספר צריכים לעסוק בהכל כל הזמן, וכל המרבה הרי זה משובח.

בתי הספר צריכים לעבוד לעומק ולא לרוחב. באמצעות תהליכי למידה פנימיים המבוססים על ידע עיוני ומחקרי על בית הספר לגבש לעצמו מודלים "פשוטים" שייצרו את השפה החינוכית והארגונית של ליבת בית הספר: מודל לתהליכי הוראה ולמידה.

מודל לתהליכי פיתוח מקצועי. מודל למעורבות חברתית ואזרחות פעילה. מודל לסדירויות הארגוניות.

בית ספר הינו ארגון בעל "קשרים רופפים" - חוסר זיקה ומיעוט יחסי גומלין ותלות הדדית בין מרכיבי המערכת הארגונית. ככזה יתקשה מאד בית הספר לכוון את כלל פעולותיו לנרטיב שייגבש, יתקשה לכוון את כלל פעולותיו לשינוי עמוק בליבת העיסוק של בית הספר. חסר גורם מתכלל שיטמיע את השינוי ביחידות השונות תוך מתן תשומת לב מרבית למורים בתהליך השינוי. ברצוני להציע לראות בתהליכי הלמידה האישיים, הצוותיים והארגוניים את הגורם המתכלל של תהליכי השינוי.

תהליכי הלמידה צריכים להיות בהקשר המקומי הספציפי של כל בית ספר, המורים צריכים להיות שותפים בתכנון ובביצוע הלמידה. והעיקר - הלמידה חייבת להיות חלק משגרת חיי בית הספר ומעוגנת במערכת השעות של כל מורה ושל כל צוות.